גז"ד למורשע באינוס וביצוע מעשים מגונים בבנותיה הקטינות של בת זוגו

1.         הנאשם הורשע בהכרעת דין מנומקת בעבירות בכתב האישום שהוגש נגדו, שלפיהן היה בתקופה הרלבנטית, בן זוגה של אם המתלוננות, ר' מ' ילידת 9.4.82 (המתלוננת 1) ונ' מ' ילידת 3.8.88 (המתלוננת 2), במקביל להיותו נשוי ואב לילדים. החל משנת 1994 החל לגור בביתן של המתלוננות בחדרה באופן קבוע. המתלוננות ראו בו אבא לכל דבר וענין, וכך כינו אותו. במהלך שהותו של הנאשם בבית, הציב כללי סדר ומשמעת נוקשים והיה נוהג כלפי המתלוננות ואחיהם בתוקפנות ובאלימות כל אימת שהיו ממרים את פיו. 

בשנת 1994, כאשר המתלוננת 1 היתה כבת 12,  הסיע הנאשם את המתלוננת 1 ברכבו לחורשה מבודדת, הפשיט אותה באומרו שעליו לבדוק אם היא בתולה ואסר עליה להתנגד. לאחר מכן הכניס הנאשם בכוח את איבר מינו לאיבר מינה ובעל אותה נגד רצונה. מכאן ואילך, עד שמלאו למתלוננת 1 20 שנה, נהג הנאשם, להכנס למיטתה, להפשיטה, להחדיר את איבר מינו לאיבר מינה ולבעול אותה בכוח, נגד רצונה, חרף התנגדותה ובכיה ותוך הטלת אימה עליה.  

באחד הימים נכנס הנאשם למיטתה של המתלוננת, פיסק את רגליה, וליקק ומצץ את איבר מינה, לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים. בכל פעם לאחר שהיה בא על סיפוקו, והמתלוננת 1 היתה מתחננת שיפסיק, היה הנאשם משיב ש"זה יגמר בקרוב". 

בגין המסכת העובדתית כמתואר לעיל, הורשע הנאשם בעבירות אינוס במשפחה (ריבוי מעשים), מעשים מגונים במשפחה, התעללות בקטין או בחסר ישע.

ביום 23.6.03, כחודשיים לפני שמלאו למתלוננת 2 15 שנה, הורה לה הנאשם להיכנס למקלחת ולשטוף עצמה כי הוא "רוצה לבדוק אם היא בתולה". כשיצאה המתלוננת 2 מהמקלחת, הורה לה הנאשם לשכב ערומה על המיטה. אז פשט הנאשם את מכנסיו, רכן על המתלוננת 2 והעביר את איבר מינו מחזה ועד איבר מינה. בהמשך, העביר הנאשם אצבעותיו על הדגדגן של מתלוננת 2 ושאל מה היא מרגישה. המתלוננת התחננה שיפסיק ואמרה שאינה מרגישה כלום, אך הנאשם המשיך במעשיו לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים.

לאחר האירוע הזה בתאריכים שלא הובררו, עד שמלאו למתלוננת 16 שנים, נהג הנאשם באופן קבוע לבצע במתלוננת 2 מעשים מגונים - באחד הימים נכנס הנאשם למקלחת בה התקלחה המתלוננת 2, סיבן אותה בכל גופה ודרש ממנה לסבנו ולסבן את איבר מינו לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים.

במועד אחר נכנס הנאשם למיטתה של המתלוננת 2, נשכב לידה ודרש ממנה לחבקו. כשסירבה לעשות כן, דחף את ידיו לתוך תחתוניה של המתלוננת 2 והחל נוגע ומלטף את הדגדגן שלה. המתלוננת ניסתה לזוז ולהתחמק ממנו, וביקשה שיעזוב אותה אך ללא הועיל. המתלוננת החלה לבכות אך הנאשם המשיך במעשיו לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים. במספר רב של הזדמנויות, כאשר הבית היה ריק מאנשים נוספים, נכנס הנאשם למיטתה  של המתלוננת 2 ונגע בכל גופה ובאיבר מינה לשם גירוי, סיפוק וביזוי מיניים.

בגין המסכת העובדתית כמתואר לעיל, הורשע  הנאשם בעבירות של מעשים מגונים בקטין בן משפחה (ריבוי עבירות).

לאורך כל תקופת שהותו של הנאשם בבית המתלוננת, נהג הנאשם להטיל אימה בבית ולנהוג כלפי המתלוננות באלימות ובתוקפנות כשהיו ממרים את פיו, וכך נהג גם כלפיהם אחיהן - ש' מ' יליד 1984 ונ' מ' יליד 1992. הנאשם היה אוסר על המתלוננות ואחיהן לצאת מהבית שלא לצרכי לימודים, להפגש עם חברים וחברות ולהביא הביתה חברים וחברות. אם היו המתלוננות יוצאות מהבית בערב, היה הנאשם מראה להם את נחת זרועו - לעיתים היה סוטר להם בידיו ולעיתים היה מצליף בהם בחגורת מכנסיו. במספר רב של הזדמנויות, בעוזבו אחר הצהריים, היה הנאשם נועל את הבית מבחוץ בלי להשאיר מפתח והיה פותח רק למחרת בבוקר כדי למנוע מהמתלוננות ואחיהן לצאת מהבית ללא רשותו. כמו כן, בתאריך שאינו ידוע למאשימה, נשברה ידית אחת הדלתות. הנאשם הבחין בכך והיכה בידיו את המתלוננת 2 ואת נ.מ.

בגין המסכת העובדתית כמתואר לעיל, הורשע הנאשם בעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע, וכליאת שווא.

2.         מטעם המאשימה לא הוגשו ראיות לעונש.

3.         מטעם הנאשם העידו שני עדים לעונש, וכן הוצגו מסמכים. כמו כן אמר הנאשם את דברו.

א.         מר אושרי יעקב העיד שהוא מכיר את הנאשם ומשפחתו מילדותו, ממגורים באותו מושב. לדבריו, אופיו של הנאשם  נורמטיבי, הוא גידל משפחה לתפארת, עבד במקומות מסודרים לשביעות רצון מעבידו, מגיל 16 עזר בארגון חתונות וחפירת קברים.

ב.         גב' פרחיה קשמיר העידה שהיא בעלת משתלה בכפר ויתקין, והכירה אותו לפני 10 שנים. הנאשם עבד במשתלה 3 שנים ולדבריה ההוא אדם חם ואוהב, אוהב לעזור, סימפטי ואוהב אנשים. בתקופה שהוא עבד במשתלה, כך העידה, היו הבנות באות וקוראות לו אבא ואוהבות אותו.

ג.          הוגשה הודעת המל"ל מיום 30.9.97 ס/1, על כך שנקבעה לנאשם דרגת אי כושר של 75% מיום 1.3.97 עד 31.7.97. מאז לא נקבע אי כושר נוסף. 

ד.         הוצגו מסמכים רפואיים לגבי בעיותיו הרפואיות של הנאשם ובכללם, תסמונת התעלה הקרפלית, חולשה וכאבים בגפיים, וחשד לאירוע מוחי (ראה ס/2).  

ה.         הוצג מכתבו של ד"ר ד' שמיר למוסד לביטוח לאומי לפיו פוטר בשנת 1993 בגלל צמצומים וכאבי גב. נכותו הנפשית הוערכה כ- 30% לצמיתות והומלץ על טיפול נפשי אחזקתי. 

ו.          הוצגה חוות דעת של ד"ר פואד אלפארס מיום 28.4.08 על פי בדיקה מיום 27.4.08. נרשם שהנאשם מובטל בגלל מחלות גופניות. בסיכום הדיון נרשם שהוא סובל ממחלות כרוניות עם סיבוכים נפשיים מזה הרבה שנים.

הנאשם, בפנותו לבית המשפט, לאחר שמיעת הטיעונים לעונש, לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע כל חרטה, לא על עבירות המין ולא על העבירות האחרות. הנאשם הוסיף וטען שהוא חף מפשע.